מה הופך רעיון גולמי לרומן מרתק? בהרצאה "איך סיפור נולד?״ נגלה יחדיו את הסודות שמאחורי הכתיבה הספרותית. אנו נלמד כיצד לבחור נושא שמהדהד, כיצד לרקום עלילה סוחפת ואיך לבנות דמויות עמוקות ואמינות שירגשו את הקוראים.
נבין כיצד לשלב בין השראה לטכניקה, איך להתמודד עם מחסומי כתיבה, ומה הופך סיפור לבלתי נשכח. אם אתם חולמים לכתוב, אוהבים סיפורים או רוצים לקבל כלים מעשיים ליצירת רומן, ההרצאה הזו בדיוק בשבילכם. הצטרפו אליי למסע שבו רעיונות הופכים למילים, ומילים – לעולם שלם.
מי לא עסק באהבה? עסקו בה משוררים וסופרים, ציירים ופסלים, פילוסופים ואנשי דת ואף פסיכולוגים ונוירולוגים. הגיעה העת שיעשו זאת גם אנשי המשפט.
האם ניתן למשפט ולמשטר את הרגשות הפנימיים שלנו? האם ניתן לכלוא את האהבה במסגרת של חוקים ומוסכמות? בהרצאה זאת נעמוד על הקשר המורכב בין אהבה למשפט ונבחן אם ניתן להציב לה, לאהבה, סייגים וגבולות. אם התשובה לשאלה זאת חיובית – מהו האיזון העדין שיש לערוך בין אהבה "נורמטיבית" ו"ראויה" לבין אהבה ספונטנית ונטולת גבולות?
צה"ל מבצע פעולות טשטוש שמעלות ענני אבק בשביל העובר בסמוך לגבול. בעליו של מטע תפוחים תובע את המדינה בטענה שענני אבק אלו גורמים לירידה בתפוקת המטע; בעקבות ברית מילה מתפתח נזק חמור באיבר הזכרות של תינוק. לצד המוהל ובית החולים נתבעת גם המדינה בשל מחדלה להסדיר את סוגיית הכשירות וההסמכה של מוהלים; בית דין רבני מוציא צו לעיכוב יציאתו של אדם מהארץ, וחרף זאת הוא יוצא את הארץ דרך נמל התעופה בן גוריון. אשתו של אותו אדם תובעת את המדינה בטענה ששוטרי משטרת ישראל התרשלו בכך שלא מנעו ממנו לצאת מהארץ; אדם נדקר בערב ל"ג בעומר על ידי אדם אחר ברגע של התלהטות יצרים. הניזוק טוען שהמשטרה התרשלה בפריסת כוחותיה בערב החג.
מקרים אמיתיים אלו מזכירים לנו שהמדינה המודרנית קיימת ופועלת למען אזרחיה. היא איננה עוד מדינתו של שליט יחיד הפועלת בשבילו ולמענו כי אם מדינת אזרחיה, שתפקידה לשמור על זכויותיהם של אזרחים אלו ולהשיא את רווחתם. הרחבת תחומי הפעילות שבהם המדינה מעורבת ושבהם היא מפעילה את סמכויותיה מעוררת גם את שאלת היקף האחריות הרצוי בגין הפעלה רשלנית של סמכויות אלה. בכך עוסקת הרצאה זאת.
ממקרה שנדון בפני בית המשפט העליון עולים הנתונים הבאים: אדם סבל מכאבי גב. בהתאם להמלצת רופאו הוא הסכים לעבור ניתוח לאיחוי החוליות. בשלביו הראשונים של הניתוח גילה המנתח צלקת עבה ורחבה המכסה על שורשי העצבים. גילוי זה הביא את המנתח למסקנה כי יתכן שכאביו של המטופל נובעים מן הצלקת. לפיכך, החליט המנתח להרחיב את היקף הניתוח המתוכנן, וטרם ביצוע הקיבוע המתוכנן של החוליות, הוא גם הסיר את הצלקת. הסרת הצלקת, כך התברר לאחר הניתוח, גרמה למנותח נזקים.
בהרצאה זאת נעסוק אפוא בשאלה מהי רשלנות רפואית באי-מתן הסכמה מדעת בין מטפל למטופל.
בשל התנהלותה הרשלנית צוברת חברת ביטוח גירעונות, ודרישות הרגולטור – המפקח על הביטוח – לכסותם אינן זוכות לתגובה. היא ממשיכה לצבור גירעונות ולבסוף מתמוטטת. שבועות מספר לאחר ההתמוטטות מחליט המפקח להפסיק את פעילות החברה, והיא נכנסת להליכי פירוק. בתחילה המפרק משלם כספים נוכח תביעות שמגישים מבוטחי החברה, עד שכספים אלו אוזלים לגמרי. חלק מן המבוטחים אינם זוכים לתשלום חרף היותם זכאים לו כקבוע בפוליסה. מקרה אמיתי זה מדגים עד כמה הפכה הרגולציה הכלכלית והחברתית בעשורים האחרונים לאחד המנגנונים המרכזיים של העשייה השלטונית במדינה המערבית המודרנית. בין הנושאים אשר בהם נדון בהרצאה זאת יהיו הצדקות לרגולציה (רגולציה כלכלית ורגולציה חברתית), אינטרס ציבורי ואינטרס פרטי וכן רגולציה עצמית.
כל הזכויות על התכנים באתר שמורות לבעז סגל ©
אתר זה פטור מחובת הנגשה ולא נעשו בו התאמות מיוחדות. בכל עניין הקשור בנגישות לאתר ניתן לפנות לד”ר בעז סגל בכתובת הדוא״ל boaz.segal41@gmail.com
