ע"א 6296/00 קיבוץ מלכיה נ' מדינת ישראל הוא מן המרתקים שבפסקי הדין העוסקים בנזיקין של מזיקים ציבוריים במשפט הישראלי. באותו מקרה הוגשה תביעת נזיקין נגד המדינה בגין נזקים שזו גרמה למטעיו של הקיבוץ. על פי המתואר בפסק הדין, הנזקים נגרמו בשל ענני אבק שנוצרו בעת פעולות הטשטוש שביצע צה"ל בשביל העובר בסמוך לגדר הגבול של ישראל עם לבנון. לטענת הקיבוץ פעולות טשטוש אלה מעלות ענני אבק הגורמים לירידה בתפוקת המטע והמדינה, כך נטען, התרשלה בביצוען. בדחותו את התביעה, קבע בית המשפט העליון כי במקרה זה הקיבוץ לא הוכיח חוסר סבירות באופן ביצוע פעולות הטשטוש, ומשכך לא הוכח כי המדינה אחראית כלפיו במסגרת עוולת הרשלנות.

תוצאתו המעשית של פסק הדין היא שקבוצה מוגבלת של פרטים – חברי קיבוץ מלכיה במקרה זה – נאלצת לשאת בעלות של פעולה ביטחונית המיועדת להיטיב עם כלל הציבור. פסק הדין מעלה שאלות חשובות ובהן, למשל, אם נזק שנגרם לתושבי הקיבוץ בעקבות פעולה שנעשתה למענו של כלל הציבור, אינו צריך להיות מוטל גם הוא על כלל הציבור, וזאת באמצעות תשלום פיצויים לניזוק מן הקופה הציבורית.

התשובה לשאלה זאת היא אמנם מעבר לטווח של בלוג זה, אבל חופשתנו המשפחתית בצפון היוותה הזדמנות טובה לבקר בקיבוץ מלכיה ולצפות בנוף המרהיב שנשקף מהמצפור השוכן בו.