
דיני הנזיקין והמטרה ההרתעתית | בעז סגל
דיני הנזיקין אינם שואפים לייצר הרתעה מרבית אלא הרתעה מיטבית. בפשטות – לא הרתעה מקסימלית אלא הרתעה אופטימלית. אם כך, מהי אותה נקודת אופטימום שבין
דיני הנזיקין אינם שואפים לייצר הרתעה מרבית אלא הרתעה מיטבית. בפשטות – לא הרתעה מקסימלית אלא הרתעה אופטימלית. אם כך, מהי אותה נקודת אופטימום שבין
שטרנברג נ' עיריית בני ברק ע"א 73/86 שטרנברג נ' עיריית בני ברק עסק בתושב העיר בני ברק, שדילג מעל שלולית גדולה של מי שופכין שנקוו
שיחה או דיבייט הן בהרצאותיי והן במסגרת תפקידים שונים שאותם אני ממלא, אני נחשף לדיונים נוקבים ביחס לנושאים כאלה ואחרים.יובהר מיד – מותר לנו לנהל
לדגמן חיים- המסיבה שלא קיימת כשמביטים בעמודי הרשתות החברתיות ניתן לחשוב שהחיים הם מסיבה גדולה. מדוע? כי כולם בחו״ל. או בים. או במסעדה עם חברים
עובדות בעידן של אמת סובייקטיבית – מציאות חיצונית ומשותפת ביקום של מציאות בועתית ואינדיבידואלית עמדתי העקרונית היא כי עלינו לקבל שיש עובדות ואמיתות כלשהן בעולמנו,
ע”א 6296/00 קיבוץ מלכיה נ’ מדינת ישראל הוא מן המרתקים שבפסקי הדין העוסקים בנזיקין של מזיקים ציבוריים במשפט הישראלי. באותו מקרה הוגשה תביעת נזיקין נגד המדינה בגין נזקים שזו גרמה למטעיו של הקיבוץ. על פי המתואר בפסק הדין, הנזקים נגרמו בשל ענני אבק שנוצרו בעת פעולות הטשטוש שביצע צה”ל בשביל העובר בסמוך לגדר הגבול של ישראל עם לבנון.
כל הזכויות על התכנים באתר שמורות לבעז סגל ©